נציגות הבית המשותף ואח' נ' אחים אוזן חברה לבניה בע"מ

פסק דין

1.התובעים הגישו תביעה כנגד הנתבעת על סך 381,653 ₪, בגין ליקויי בניה בדירותיהם וברכוש המשותף בבנין אשר נבנה ע"י הנתבעת והדירות בו נרכשו ע"י התובעים.

מסירת החזקה בדירות התבצעה במהלך שנת 2006, כאשר אין חולק, כי במהלך שנת הבדק בוצעו תיקונים ע"י הנתבעת.

לטענת התובעים, התיקונים שבוצעו היו מינוריים בלבד ופניות לנתבעת באשר לליקויים לא נענו. לטענת התובעים, הם פנו לנתבעת במכתב התראה, אליו צורפו גם חוות דעת מטעמם, אולם פניה זו לא נענתה.

2.הנתבעת טוענת, כי כל הליקויים תוקנו במקצועיות ובאופן ראוי. כן נטען, כי הנתבעת שומרת על זכותה לבצע את תיקון הליקויים הנטענים ככל שבית המשפט יקבע כי ישנם ליקויים שהינם באחריות הנתבעת.

3.בהחלטה מיום 26.4.09, מינה בית המשפט (כב' השופט שפסר) את הגב' עופרה גלבוע – מהנדסת בנין ושמאית מקרקעין, כמומחית מטעם בית המשפט (להלן: "המומחית").

המומחית בחוות דעתה מיום 5.1.10 קבעה את הליקויים שנמצאו, לרבות עלות תיקונם, הן בהתייחס לרכוש המשותף, והן בהתייחס לכל אחת מן הדירות, כדלקמן:

הרכוש המשותף – עלות תיקונים בסך של 41,250 ₪ בתוספת מע"מ.

דירת משפחת שושן – עלות תיקונים בסך 29,000 ₪ בתוספת מע"מ, וכן סך של 5,000 ₪ ככל שלא יוצג אישור מרשויות הג"א בדבר הטיח בממ"ד.

דירת משפחת שויחט -עלות תיקונים בסך 12,000 ₪ בתוספת מע"מ, וכן סך של 5,000 ₪ ככל שלא יוצג אישור מרשויות הג"א בדבר הטיח בממ"ד.

דירת משפחת קמחי -עלות תיקונים בסך 14,200 ₪ בתוספת מע"מ.

דירת משפחת שוורץ -עלות תיקונים בסך 22,500 ₪ בתוספת מע"מ.

דירת משפחת חניצקי - עלות תיקונים בסך 19,000 ₪ בתוספת מע"מ, וכן סך של 5,000 ₪ ככל שלא יוצג אישור מרשויות הג"א בדבר הטיח בממ"ד.

ע"פ הסכמת הצדדים, ביצעה הנתבעת תיקונים ברכוש המשותף לפי חוות דעת המומחית. ביום 18.8.10 נתנה המומחית חוות דעת מסכמת בעניין הרכוש המשותף, לפיה נותרו ליקויים שעלות תיקונם עומדת על סך של 12,800 ₪ בתוספת מע"מ כאשר לסכום זה יש להוסיף 50% בשל הצורך בהכנסת גורם נוסף להשלמת העבודות.

4.הצדדים לא חלקו על חוות דעת המומחית ולא ביקשו לחקור את המומחית על חוות דעתה.

מדובר בשתי חוות דעת מנומקות, ממצות ויסודיות, אשר ניתנו לאחר שהמומחית ערכה סיורים במקום, ועל כן לאור האמור, אני מאמצת את מסקנות חוות דעת מומחית בית המשפט, באשר לליקוים שנמצאו.

5.טענתה העיקרית של הנתבעת, כפי שעולה מכתב הגנתה ומתצהירי העדות הראשית מטעמה, נוגעת לזכותה לבצע תיקונים, כאשר הנתבעת טוענת לענין זה כי זכותה זו לא מוצתה.

לענין זה נטען, כי התובעים לא פנו לנתבעת בכתב לאחר תיקוני שנת הבדק, זולת פנייתו של ב"כ התובעים בחודש אוקטובר 2008, ובענין זה טוענת הנתבעת, כי מניסוח המכתב עולה, כי התובעים אינם מוכנים לאפשר לנתבעת לבצע את התיקונים, אלא מעמידים דרישות שונות ובהן למסור לדיירים תכניות עבודה, שמות אנשי המקצוע, לוחות זמנים, והבהרה בדבר הדיור החלוף שיועמד לרשותם. הנתבעת טוענת עוד, כי פנתה לתובעים וביקשה לתאם איתם את תיקון הליקויים.

התובעים טוענים, כי הנתבעת מיצתה את זכותה לבצע תיקונים, כאשר לענין זה נטען, כי נכונותה של הנתבעת להיכנס לדירות התובעים לצרכי ביצוע התיקונים עם קבלת חוות דעת המומחית, תוך כדי ההליך המשפטי, אינה רלוונטית וחסרת כל ערך, וכי נתבעת המתכחשת או מתעלמת מקיומם של ליקויים, כפי שעולה מכתב הגנתה של הנתבעת, פועלת בחוסר תום לב ובשל כך מיצתה בעצם את זכותה לבצע תיקונים. באשר לטענת הנתבעת, כי מי מטעמה ביקר בדירות התובעים וביקש להיכנס לביצוע התיקונים טרם הגשת התובענה, טוענים התובעים כי מדובר בהרחבת חזית אסורה.

6.לאחר עיון בטענות הצדדים בענין זה, בעדויות ובמסמכים, אני סבורה, כי אין לקבל את טענת הנתבעת בענין זה.